"יש פה בורות מרצון": הפרופסור הוותיק מאוניברסיטת קולומביה במבט מבפנים

לאחר לילה סוער הצליחה משטרת ניו יורק במשימתה לפנות את המפגינים הפרו-פלשתיניים שהתבצרו באוניברסיטת קולומביה בניו יורק והשיבה, נכון לעכשיו, את הסדר לקמפוס היוקרתי שממנו יצא גל מחאה אנטישמי חסר תקדים.

פרופסור רן קיבץ, המרצה בבית ספר לעסקים של קולומביה זה 24 שנה, אומר ל"ישראל היום" כי זו העת להוביל לשינוי באוניברסיטה, אך צריך שזה יגיע מבחוץ.

״אם יהיה פה שינוי ארוך טווח אמיתי הוא צריך להגיע ממוסדות שלטוניים, כמו מהקונגרס, רשות שופטת, פוליטיקאים ותקשורת. הפחד שלי זה שיפסיקו לדבר על מה שהיה ולא ישאירו את הזרקור על האוניבריסטאות, להבת השנאה וההסתה תמשיך לבעור ולא יהיה פה שינוי״. קיבץ מוסיף כי ״מה שקרה פה הלילה זה טוב, אבל צריך שינוי אמיתי שיגיע מלחץ מבחוץ״.

פרופסור קיבץ, שמתמחה בכלכלה התנהגותית וקבלת החלטות, מדבר על תהליך של עשרות שנים שהוביל להתפרצות של גל המחאה האנטישמי ששטף את רחבי ארה״ב. ״כבר בתחילת שנת 2000, חשנו באנטישמיות קשה מאוד בקולומביה. כבר אז פרופסורים שמעבירים קורסים לסטודנטים בתואר ראשון הסיתו נגד ישראל והפיצו עלילות דם. זו הייתה התקופה של האינתיפאדה השנייה, ואותם פרופסורים פשוט הטרידו סטודנטים יהודיים, והם עדיין בתפקיד״.

״במקביל, ועכשיו אנחנו יודעים את זה יותר טוב, נכנס הרבה כסף מבחוץ שמימן ארגוני סטודנטים כמו ׳סטודנטים למען פלשתין׳. אז בסופו של דבר - לא מדובר פה במחאה ספונטנית״.

איך אתה מסביר את ההתפרצות הזו של המחאה?

״כאמור, זה משהו שקיים מתחת לפני השטח עשרות שנים. יש פה הסתה לאורך תקופה ארוכה על ידי פרופסורים, ובמימון חיצוני. האוניברסיטה פשוט תמכה בפרופרסורים עוינים, שקיבלו מימון ובנו להם מחלקות. הפרופסור האנטישמי יוסף מסעד קיבל קביעות, ואחרי שהוא התעלל בסטודנטים יהודיים הרחיקו אותו אך נתנו לו תפקיד במחלקה אחרת, פרו-פלשתינית״.

קיבץ מדגיש כי גילויי השנאה לא מופנים רק לישראל, אלא ״כלפי המערב, השוק החופשי, ויהודים״, לדבריו. ״יש פה בורות מרצון, וחלק ממש אנטישמיים. אבל בתוך זה יש קבוצת ליבה של פרופסורים שונאי ישראל ואמריקה, אלו אנשים מתוחכמים שעושים קריירות שלמות מזה״.

הוא מסביר גם את התופעה של הצעירים האמריקנים, שחלקם לא הכיר את ישראל או את המצב במזרח התיכון, שהצטרפו למחאה והפכו לחלק פעיל בה: ״מדובר בבורות והנדסת תודעה אדירה. חלקם בני 18 ו-19, מאוד צעירים, מצד אחד פתוחים להשפעה, ומצד שני מונעים על ידי הרצון להשתלב בחברה".

"אם הם לא מצטרפים ל׳טרנד׳ הם למעשה יעברו הדרה בסושיאל מדיה, והשפלות. אז הם מצטרפים למה שהקבוצה אומרת להם ומרגישים טוב עם עצמם. אבל אף אחד לא אומר להם את האמת. רשתות תקשורת גדולות כמו CNN ו׳ניו יורק טיימס׳ לאורך זמן לא מספרים להם את הסיפור האמיתי. אז הם שומעים את זה מפרופסורים שיש להם אינטרס אנטי-ישראלי, שמקבלים מימון חיצוני, והצעירים פשוט עוברים תהליך של הסתה״.

מה זה עשה לך כישראלי, כיהודי, כמרצה בתוך הקמפוס? האם יש בך פחות אמון כלפי הנהגת המוסד?

״מעבר ליהודי וישראלי, בתור בן אדם זה מקומם לראות חוסר צדק כזה. באופן אישי זה מכעיס אותי שמוציאים את דיבתה של המדינה שלי, שמגינה על העולם החופשי. אני מאמין בזה בכל רמ״ח אברי. אנחנו נלחמים עבור העולם החופשי והם דוקרים אותנו בגב. יש פה פגיעה אדירה בשם של המוסד, פגיעה במותג. סטודנטים יהודיים רוצים לעזוב למוסדות אחרים. זו תחושה עמוקה של כעס״.

כאשר הוא מדבר על הנהגת המוסד, הוא מאשים גם את הנשיא הקודם של אוניברסיטת קולמביה וטוען ש״תהליך הריקבון התחיל בזמנו״: ״הוא הביא את אחמדינג'אד לדבר באוניברסיטה, נתן קביעות לסגל מאוד אנטי-ישראליים. אבל אין לי אמון גם בהנהגה הנוכחית. הם הכניסו את המשטרה אחרי שקצו כל הקיצים. הם לא עשו כלום שראו ששוברים חלונות, ולכן זה החמיר".

"טקס הסיום במאי חשוב להורים ולסטודנטים, אז הנשיאה החליטה לעשות סוף ולהכניס את המשטרה. אבל איך אפשר לתת בה אמון אחרי שהיא חיכתה כל כך הרבה זמן לעשות משהו? היא לא שורש הבעיה, אבל אין לי אמון בה שהיא תוכל לטפל במצב״.

״מאז שבעה באוקטובר, הרבה מהפרופסורים הישראלים והיהודים לא נחים לרגע. אנחנו מראים לעולם שלא נשתוק ונוציא את האמת החוצה. מכתבים שכתבנו נשלחו שוב ושוב, לא רק לנשיאה ולדיקנים, אלא גם לכל התורמים וחברי מועצת המנהלים. גם ארגנו פגישות של ישראלים עם ראשי האוניברסיטה וניסינו לדבר איתם ולהשפיע עליהם״.

לטענתו, חלק מהעומדים מאחורי מחאת הענק לא ייתנו את הדין לאור ההטיה של הנהלת המוסד: ״השאלה מה יהיה הלאה, אם יישארו עצורים או שמיד ישחררו אותם בלי כתבי אישום, כמו שאומרות השמועות. ההנהלה אמרה שמי שיופר יורחק, אבל באותו נשימה אמרו שהסנאט יצטרך לאשר את זה יחד עם המשרד לחיים סטודנטים שבראשו עומד הרקטור שאין לי בו אמון שיעשה את מה שהם צריכים לעשות. אם זה תלוי בסנאט, הם לא יאשרו״.

הוא מוסיף כי ״האוניברסיטה יודעת מי הפרופסורים מאחורי הקלעים ומי השתתף במחאות לא חוקיות, וקרא קריאות אנטישמיות. אז אם היה עמוד שדרה להנהלת האוניברסיטה היה אפשר לטפל בזה״. קיבץ הסביר כי סנאט האוניברסיטה, שלמעשה מרכיב את נציגי כל בתי הספר ועובד בקשר ישיר עם ההנהלה, קיים דיון במהלך החג, שבו אחת הנציגות היהודיות לא יכלה להגיע, לצד דיון נוסף ביום שישי.

100 חברי סנאט הצביעו בעד לגנות את הנשיאה שהביאה את המשטרה ושהגבילה את חופש הדיבור מול 20 בודדים שהתנגדו לכך. ״אז ברור שיש פה סנאט שסובל מבורות ומאנטישמיות״.

פרופסור קיבץ חוזר ל׳שינוי׳ שיש לכפות על האוניברסיטה על מנת שהמראות הקשים שיצאו ממנה לא יחזרו: ״יש פה אלפי סטודנטים שבאים כל שנה ללמוד ובקורסי החובה שלהם הם שומעים כי חיזבאללה לא ארגון טרור, אלא ארגון התנגדות".

"זה מה שמלמדים את הסטודנטים ואלו הופכים להיות הנהגת העתיד של ארה״ב. מה שקרה הלילה זה טוב אבל צריך שינוי אמיתי מלחץ מבחוץ. אין לי שום סיבה לחשוב שהנשיאה הנוכחית או ההנהלה הנוכחית יביאו לשינוי ארוך טווח״.